זרזים התגלו לראשונה על ידי הכימאי השוודי בצריוס. לפני יותר מ-100 שנה היה סיפור על הקסם "גביע אלוהים".
יום אחד היה הכימאי השוודי בצריוס עסוק בביצוע ניסויים במעבדה לכימיה, ובערב הכינה אשתו מריה משתה לקרובים ולחברים כדי לברך אותה ליום הולדתה. בצריוס היה שקוע כל כך בניסוי, עד ששכח הכל, ורק לאחר שמריה שלפה אותו מהמעבדה, התברר לו ומיהרה הביתה. מיד עם כניסתו לבית, הרימו האורחים את כוסותיהם כדי לברך אותו, והוא לקח כוס יין אפרסק ושתה אותה מבלי לשטוף את ידיו. כשהוא מזג לעצמו כוס יין שנייה לטוסט, הוא קימט את מצחו וצעק, "מריה, למה את מביאה לי חומץ לשתות!" מריה הביטה בבקבוק בזהירות, ומזגה כוס לפי הטעם, ולא היה בזה שום דבר רע, זה אכן היה יין אפרסק נימוח! בצריוס מסר כלאחר יד את כוס היין שמזגה, ומריה לגמה, כמעט ירקה אותה, ואמרה: "למה היין המתוק הפך פתאום לחומצה אצטית?" האורחים התקרבו בזה אחר זה, מתבוננים ומנחשים בדבר המוזר שקרה ל"כוס האלוהים".
בצריוס גילה שיש כמות קטנה של אבקה שחורה בכוס. הוא הביט בידיו וראה שהן מוכתמות בשחור פלטינה שהוא המרח על הזהב הלבן שטחן במעבדה. הוא שתה בהתרגשות את כוס היין החמוץ. מסתבר שהקסם בהפיכת יין לחומצה אצטית מגיע מאבקת פלטינה, המזרזת את התגובה הכימית בין אתנול (אלכוהול) לחמצן באוויר ליצירת חומצה אצטית. מאוחר יותר, השפעה זו כונתה קטליטית או קטליטית, שפירושה ביוונית "בלתי שעבוד".
ב-1836 הוא גם פרסם מאמר ב-Annals of Physics and Chemistry, שבו הציע לראשונה את המושגים של "קטליזה" ו"זרז" המשמשים בתגובות כימיות.